הכלה ארטי שלנו זורחת והמבט הזה הוא כל הודו בשבילנו ומסכם את הפסטיבל הצבעוני הזה |
אני זוכרת את הקסם הזה, בסרט ההודי הכי יפה
שראיתי "חתונת מונסון", הרבה שנים אחורה. הגשם שהביא את כולם יחד וחיבר.
והיתה לי איזו תקווה בוליוודית שגם כאן נצטופף כולם בחתונה תחת אוהל לבן גדול,
נשמח ונחסה מהגשם.
אז נכון, גשם לא היה בחתונה הזו, אבל כן
הרגיש לי שחסינו כולם יחד. שלושה ימים של פסטיבל חתונה וחמישה ימים בבומביי.
כמה צבעים היו בקרנבל הזה: חינה הודית
בוליווד סטייל, מסיבת תה בפנטהאוז שמשקיף לים, טקס נוצרי טבין ותקילין בכנסיה
יפיפיה כשכולנו שרנו יחד "הבאנו שלום עליכם" ומסיבת חתונה בגן אירועים
יוקרתי.
וגם הפאשלות הקטנות מאחורי הקלעים שנצחק
עליהם עוד הרבה אחרי כך: איך הסתובבתי עם רוכסן שמלה פתוח עד הישבן במסיבת הקוקטייל
וכולם חשבו שזה העיצוב אז אף אחד לא סיפר לי ואיך נטע פירק את כל הפרחים והצמחים
בכל אחד מהאירועים והשאיר שובל שאריות מחשידות על הרצפה ואיך שכחתי לשים את תחתית
השמלה השקופה בחתונה עצמה וגיליתי רק בסוף הערב למה קיבלתי הרבה מבטים מחוייכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה